"הנה אני כאן" - ניצן ריבלין פלדמן

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, רַבּוֹתַי,

נַפְשִׁי וְגוּפִי וְשִׁבְעִים שְׁנוֹתַי

מִתְעַקֶּשֶׁת לְחַדֵּשׁ אֶת

הקשר שֶׁבֵּינִי לְבֵין גּוּפִי

לחזק את הַבְּרִית

בין רגליים בקרקע וראש  מתעופף,

לִרְקֹד אֶת רִקּוּד חַיַּי

כְּפִי שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי בְּחַיַּי .

מְבִיאָה אִתִּי אֶת נְעוּרַי -

צַיְתָנִית לְמוֹרַי, לְהוֹרַי,

מְחֻיֶּבֶת לִמְפַקְּדַי, לְמְלַמְּדַי,

נאמנה לִידִידַי,

והכי לִילָדַי.

אשת משפחה ואם נלהבת,

אִשָּׁה אוֹהֶבֶת.

אִשָּׁה עוֹבֶדֶת, מִתְמוֹדֶדֶת,

פֹּה וָשָׁם גַּם קְצָת מוֹרֶדֶת.

עוֹשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלַי

לֹא רוֹצֶה שֶׁיְּדַבְּרוּ עָלַי

נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפַי אֶת גּוֹרַל הָעוֹלָם

אַחְרָאִית לַכֹּל וּלְכֻלָּם

אֵשֶׁת צִבּוּר

מַרְבֶּה בְּדִבּוּר,

כָּעֵת מְחַפֶּשֶׂת חִבּוּר

לְעַצְמִי,

מְבַקֶּשֶׁת שִׁחְרוּר

מִבִּקֹּרֶת עַצְמִית

מְנַסָּה לְהַמְרִיא, שׁוֹאֶפֶת לָעוּף

לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי קְצָת טֵרוּף,

לִשְׁבֹּר אֶת הַכֵּלִים,

לְהִתְנַתֵּק מִכֹּחַ הַכְּבִידָה אוֹ לְפָחוֹת

לִפְרֹק עול וכְּבָלִים,

לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת

וְלִחְיוֹת עֲםַ עַצְמִי בְּשָׁלוֹם.

3.6.20